יְלָדִים חֲמוּדִים,

סִיפּוּר עַל הָרַב הַגָדוֹל הָרַב שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹירְבָּאךְ, שֶׁנִפְטַר לִפנֵי כַּמָּה שָׁנִים.

הוּא הָיָה גָּר בִּירוּשָלַיִם, בִּשְׁכוּנָה וַתִּיקָה (לֹא חֲדָשָׁה) שֶׁנִּקְרֵאת "שַׁעֲרֵי חֶסֶד". רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן זֶכֶר-צַדִּיק – לִבְרָכָה, הָיָה תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁעָמַל שָׁנִים רַבּוֹת בַּתּוֹרָה וּמִכָּל הָעוֹלָם הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת בַּהֲלָכָה. לִפְעָמִים שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת שָׁרַק אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה כָּמוֹהוּ יָכֹל לָתֵת עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה.

נוֹסַף עַל גַדְלוּתוֹ בַּתּוֹרָה – וּמִתּוֹךְ גַדְלוּתוֹ בַּתּוֹרָה – הָיָה גַּם אִישׁ צַדִּיק, עוֹשֶׂה חֶסֶד, טוֹב, לִגְדוֹלִים וְלִקְטַנִּים.

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת חֶסֶד בָּאֱמֶת – אָדָם צָרִיךְ, נוֹסַף עַל הַלֵּב הַטּוֹב, גַּם, לְהַרְגִּישׁ, אַתְּ הַשֵּׁנִי, לְהָבִין אוֹתוֹ וְאֶת מַצָבוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲזֹר לוֹ בֶּאֱמֶת, לְפִי מָה שֶׁמַּתְאִים וְטוֹב לוֹ.

 

אִשָּׁה אַלְמָנָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם וּשְׁמָהּ מֵרְקָּה. לְמֵרְקָה הָיְתָה חֲנוּת לִמְכִירַת יַיִן. פַּעַם, לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, הָיְתָה בַּחֲנוּת כָּזוֹ חָבִית גְּדוֹלָה עִם יַיִן – וְכָל אֶחָד הָיָה מֵבִיא כְּלִי מֵהַבַּיִת וּמְמַלְּאִים לוֹ לְפִי הַכַּמּוּת שֶׁרָצָה. בִּתְקוּפָה יוֹתֵר מְאֻחֶרֶת, כְּבָר מָכְרוּ בְּבַקְבּוּקִים.

לַחֲנוּת זוֹ הָיָה מַגִּיעַ הָרַב שְׁלֹמֹה זַלְמָן בְּכָל עֶרֶב פֶּסַח (הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי חַג הַפֶּסַח) כְּדֵי לִקְנוֹת יַיִן לְפֶסַח. בְּפֶסַח צָרִיךְ כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל יַיִן – גַּם בִּשְׁבִיל אַרְבַּעַת הַכּוֹסוֹת בְּלֵיל הַסֵּדֶר, לְכֻלָּם. גַּם בִּשְׁבִיל קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחַג וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וּכְשֶׁיֵּשׁ שַׁבָּת בְּחֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח – צָרִיךְ גַּם לָהּ יַיִן לְקִדּוּשׁ וּלְהַבְדָּלָה. וְגַם סְתָם לִימֵי הַחַג. וּבִגְלַל שֶׁזֶּה לְכָבוֹד פֶּסַח – צָרִיךְ לִקְנוֹת בְּמָקוֹם שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁמַּקְפִּידִים בּוֹ הֵיטֵב עַל הַכַּשְׁרוּת לְפֶסַח.

כַּמּוּבָן, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הָרַב שְׁלֹמֹה זַלְמָן לַחֲנוּתָהּ שֶׁל מֵרְקָה בָּעֶרֶב הַפֶּסַח – הָיְתָה לָהּ נָחַת וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִזֶּה. גַּם תּוֹסֶפֶת לַפַּרְנָסָה – וּבְיִחוּד הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה מְכַבְּדָהּ בְּכָךְ שֶׁהוּא בָּא לִקְנוֹת שָׁם. הִנֵּה, הָרַב שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹירְבָּאךְ, שֶׁמִּכָּל הָעוֹלָם שׁוֹאֲלִים לְדַעְתּוֹ וְלַעֲצָתוֹ, קוֹנָה דַּוְקָא אֶצְלֶה וְסוֹמֵך לְגַמְרֵי עַל כַּשְׁרוּת חֲנוּתַהּ. שָׂמְחָה הָאִשָּׁה הָאַלְמָנָה – וּבְוַדַּאי שָׂמַח גַּם הָרַב, לָתֵת פַּרְנָסָה לְמִי שֶׁזְּקוּקָה לַכָּךְ, לַעֲשׂוֹת נַחַת לְעוֹד יְהוּדִי, וּבִפְרָט לְאִׁשָה אַלְמָנָה – שֶׁזּוֹ מִצְוָה מְיֻחֶדֶת לשַֹׂמְחַהּ.

 

עִם הַשָּׁנִים, סָגְרָה גְּבֶרֶת מָרְקָה אֶת חֲנוּתַהּ. יַיִן כְּבָר מוֹכְרִים בְּכָל חֲנוּת שֶׁל מִצָּרְכֵי מָזוֹן (אוֹכֵל), וַחֲנוּיוֹת מְיֻחָדוֹת לְיַיִן יֵשׁ רַק מְעַט.

אַךְ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, הָיְתָה מֵרְקָה מְנַקֶּה אֶת הָאָבָק מֵהַמַּדָּפִים, מַזְמִינָה כַּמָּה אַרְגָּזִים – וּמֵחַכָּה לְקוֹנֶה אֶחָד… מִי הַקּוֹנֶה? וּמָתַי? נָכוֹן. הַקּוֹנֶה הוּא הָרַב שְׁלֹמֹה זַלְמָן, בְּעֶרֶב פָּסַח.

בְּוַדַּאי יָכְלָה לוֹמַר לוֹ שֶׁכְּבָר אֵינָהּ מוֹכֶרֶת יַיִן, וְאוּלַי יַזְמִין בְּמָקוֹם אַחֵר. אַךְ מֵרְקָה לֹא רָצְתָה לְהַפְסִיד בְּשׁוּם אֹפֶן אֶת הָאֵרוּעַ הַמְיֻחָד. הָרַב הַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים בָּא בִּמְיֻחָד לִקְנוֹת אֶצְלָהּ, וּבְסוֹף הַבִּקּוּר מְבָרֵךְ אוֹתָהּ בִּפְנִים מְאִירוֹת וּבַשִּׂמְחָה, שֶׁתִּזְכֶּה גַּם לְשָׁנָה הַבָּאָה.

הָיְתָה מֵרְקָה מְחַכֶּה לָרַב וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ, הָיְתָה עוֹבֶרֶת לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ בְּנוֹחַ כְּשֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ אֶת הַיַּיִן הָרָצוּי – וּבְסוֹף מְקַבֶּלֶת אֶת הַתַּשְׁלוּם וְאֶת הַבִּרְכוֹת.. הַבְּרָכוֹת הַמְאִירוֹת שֶׁכָּל כָּךְ חִכְּתָה לַהֵן.

עִם הַשָּׁנִים, כְּשֶׁהָיָה רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן זָקֵן, כְּבָר הָיָה מְסֻבָּךְ יוֹתֵר עֲבוּרוֹ לְהַגִּיעַ לִקְנִיָּה הַמְיֻחֶדֶת. שְׁמוֹ הִתְפַּרְסֵם בְּכָל הָעוֹלָם, גַּם נוֹסְפוּ הַרְבֵּה מִפְעֲלֵי מָזוֹן וַחֲנוּיוֹת גְּדוֹלוֹת – וּבְעֶרֶב פֶּסַח הָיוּ לְרַבִּים מֵהֵם שְׁאֵלוֹת דְּחוּפוֹת בְּעִנְיָנַי הַכַּשְׁרוּת לַפֶּסַח, שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לִשְׁאֹל מַמָּשׁ בִּדְחִיפוּת אֶת הָרַב. גַּם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים פְּרָטִיִים רָצוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח. סוֹף סוֹף, פֶּסַח פַּעַם בַּשָּׁנָה וְיֵשׁ לוֹ הֲלָכוֹת מְיֻחָדוֹת וּזְהִירוּת מְיֻחֶדֶת בְּכַשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין כָּל הַשָּׁנָה; וַאֲנָשִׁים צְרִיכִים לִשְׁאֹל וְלָדַעַת, מָה מֻתָּר וּמָה אָסוּר, מָה כָּשֵׁר לַפֶּסַח וּמָה לֹא.. וּבְוַדַּאי – אָדָם בְּגִילוֹ, הוֹלֵךְ קְצָת יוֹתֵר לְאַט מֵאָדָם צָעִיר.

הָיוּ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הָרַב שֶׁנִּסּוּ לְהַפְצִיר בּוֹ (לְבַקֵּשׁ מְאֹד): סַבָּא, יֵשׁ לֵךְ עֹמֶס עָצוּם לִפְנֵי הַפֶּסַח, טִרְחָה רַבָּה, תִּשְׁלַח אוֹתָנוּ לִקְנוֹת. אֲנַחְנוּ נַגִּיד לָהּ שֶׁאַתָּה שָׁלַחְתָּ אוֹתָנוּ בִּמְיֻחָד. גַּם זֶה יְשַׂמַּח אוֹתָהּ. אֲבָל הָרַב לֹא וִתֵּר בְּשׁוּם אֹפֶן. הוּא יֵלֵךְ לְשָׂמֵחַ אוֹתָהּ, בְּאֹפֶן אִישִׁי. הוּא בְּעַצְמוֹ.

אוּלַי חוֹשְׁבִים אַתֶּם, יְלָדִים, שֶׁהָרַב שְׁלֹמֹה זַלְמָן לֹא יָדַע שֶׁמֵּרְקָה כְּבָר סָגְרָה אֶת חֲנוּתַהּ וּפַרְנָסָתָהּ הַקְּבוּעָה אֵינֶנָּהּ בָּאָה מִזֶּה. אוּלַי הָלַךְ כִּי חָשַׁב שֶׁבְּלִי זֶה לֹא תִּהְיֶה לָהּ פַּרְנָסָה, לֹא יִהְיֶה לָהּ כֶּסֶף? לֹא. הָרַב שְׁלֹמֹה זַלְמָן, זֵכֶר צַדִּיק לַבְּרָכָה, הֱיֵה פִּקֵּחַ שֶבְּפִקְּחִים. הוּא הֵבִין שֶׁהַ"חֲנוּת" נִפְתַּחַת פַּעַם בַּשָּׁנָה, לִכְבוֹדוֹ…

אוּלַי תַּחְשְּׁבוּ שֶׁהָאַלְמָנָה מֵרְקָה חָשְׁבָה שֶׁהָרַב חִיֵּב אֶת הַיַּיִן שֶׁלָּהּ כְּמוֹ פַּעַם, כִּי אַחֶרֶת לֹא יִהְיֶה לוֹ יַיִן לְפֶסַח? לֹא. גַּם הִיא הָיְתָה אִשָּׁה פִּקְחִית וּבַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת אָמְרָה לַבֵּן שֶׁלָּהּ, שֶׁאַחֲרֵי כָּל הַיַּיִן שֶׁהָרַב מְקַבֵּל בְּמִשְׁלוֹחַ הַמָּנוֹת לְפוּרִים – בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בַּבַּיִת יוֹתֵר מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּ"חֲנוּת"…

אָז לָמָּה הִגִּיעַ הָרַב שְׁלֹמֹה זַלְמָן לַקְּנִיָּה הָזוּ?

כְּדֵי לְשָׂמֵחַ אֶת לִבָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הָאַלְמָנָה, שֶׁהָיְתָה מֵחַכָּה כָּל שָׁנָה לְַבִּקּוּר הַמְיֻחָד הַזֶּה. וּלְשָׂמֵחַ אוֹתָהּ בְּצוּרָה מְכֻבֶּדֶת: הִנֵּה, אֲנִי מַמְשִׁיךְ בְּמִנְהֲגִי לִקְנוֹת יַיִן אֶצְלְךָ. כְּאִלּוּ הוּא גַּם מְקַבֵּל מִזֶּה מַשֶּׁהוּ.

וְלָמָּה הִמְשִׁיכָה גְּבֶרֶת מֵרְקָה לִמְכֹּר לוֹ? כִּי הִיא שָׂמְחָה בְּכָךְ שֶׁהָרַב רוֹצֶה לְכַבֵּד אוֹתָהּ, הִיא יָדְעָה שֶׁאֶצְלוֹ זֶה בֶּאֱמֶת כָּבוֹד מֵהַלֵּב, אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל בָּאֱמֶת. וְגַם – חִכְּתָה לִבְרָכוֹת הַמְיֻחָדוֹת. וְכִי מִי עוֹד זוֹכֶה שֶׁהָרַב שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיְרְבָּאךְ יָבוֹא בִּמְיֻחָד לְבָרְכוֹ בְּעֶרֶב פּסַח?…

( עפ"י הספר "אורו של עולם" של הרב יוסף אליהו)

מתוך "פסיפס" ערוץ 7 ניסן תש"ע ע"י ט'

כתיבת תגובה