מתוך "נשמת כל חי" לחלק מנוסחאות.
לחן ושירה: דן בזק
עיבוד: נערן אשחר
עריכה: שמעון קופפרמן
תשעה באב, יום החורבן הנורא, שבהמשכו גלות ישראל לכל קצוות תבל, בו מתחילה גם להתנוצץ הנחמה.
מתוך החורבן הממשי – אחרי שכלי המעשה לא תאמו אל התוכן הנשגב והקדוש של ישראל, עם ה' – מתחיל מחדש לצמוח התוכן הזה מיסודו, מבפנים. מאירה סגולתם של ישראל, שנותנת את תקוות ההיבנות מחדש גם בתוך העולם.
מזה מתחילים שבע דנחמתא, "אנכי אנכי הוא מנחמכם"."כי לקחה מיד ה' כפליים בכל חטאתיה". אחרי החורבן, הריסת כלי המעשה, מאיר מחדש האופי הפנימי של עם ישראל, שאינו זז ממקומו.
מתוך זה מגיע חדש אלול. חדש הרחמים והסליחות. חוזרים אל מה שנמצא בוודאות בתוכֵנוּ ומאיר מחדש מתוך הקשר העצמי לה'. מכאן תקוות וודאות התשובה. מזה באים ימי המלכת ה' גם בשנה החדשה, ראש השנה, ימי התשובה, יום הכיפורים, שמחת הסוכות המקיפה את כל האדם מישראל ועם ישראל שהיטהרו. ובסופם, שמיני עצרת, שמחת תורה, השמחה בעצם זה שאנחנו עם ה'. עִם תורתו. מה שהתחיל להאיר מתוך החורבן, מופיע כעת במלוא עוצמתו בתור התוכן שחורז את כל הימים הללו, ומסקנתם..
סיפורו של ניגון: הניגון הזה, הופיע טרם התעוררות, בבקרו של יום תשעה באב, כחלום על ניגון בהקפות, בנוכחות הרב סיני אדלר זצ"ל, עם המילים הללו, "צעקת הדל תקשיב ותושיע"". נו.. תשעה באב, מה עושים עם ניגון?.. מכיוון שצעקת הדל שייכת גם לתשעה באב, הוקלט על הנייד בשריקה חרישית, רק כדי לזכור לאח"כ. ומורכב משני חלקים: האחד, בתור תפילה, צעקת הדל – של תחילת הימים הללו, מתוך החורבן – תקשיב ותושיע. החלק השני – אותו פסוק, בתור הודאה. שאכן צעקת הדל תקשיב ותושיע. ניגון שמחה של הקפות..
