הַקָּדוֹשׁ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זצ"ל. וְהַנֶּכֶד הוּא רַבִּי אֶפְרַיִם מִסַדִילקוֹב, מְחַבֵּר סֵפֶר "דֶּגֶל מַחֲנֶה אֶפְרַיִם".

אֶת הַסִּפּוּר מֵבִיא חֲתָנוֹ שֶׁל רַבֵּי אַבְרָהָם מָרְדְּכַי, הוּא הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבֵּי יִצְחָק אַיְזְיק מַקַאמַארְנַא, בְּחִבּוּרוֹ "מְגִלַּת סְתָרִים".

וּבְכֵן, סִפֵּר הָרַב אַבְרָהָם מָרְדְּכַי מַפִּינְטשׁוֹב, שֶׁסִּפֵּר לוֹ בַּעַל "דֶּגֶל מַחֲנֶה אֶפְרַיִם":

בָּעִיר מַזִ'יבּוֹז', עִירוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבֵּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל-שֵׁם-טוֹב, הָיָה אָדָם עָשִׁיר – וְהוּא, שֶׁלֹּא הֵבִין אֶת גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הָיָה חוֹלֵק עָלָיו.

פַּעַם אַחַת, בְּעֶרֶב פֶּסַח, רָצוּ הַגּוֹיִים לְהַעֲלִיל עָלָיו עֲלִילַת-דָּם, כְּפִי שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים אָז מִפַּעַם לְפַעַם.

לָקְחוּ גּוּפָה שֶׁל יֶלֶד נוֹצְרִי, וְהֵנִיחוּ בַּחֲצַר בֵּית הֶעָשִׁיר הַזֶּה. וְדַרְכָּם הָיְתָה לָשִׂים שׁוֹמֵר לְיַד הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוּכַל לָצֵאת עִם מַשָּׂא עַל כְּתֵפוֹ – וְכָךְ יוּכְלוּ לְהִתְנַפֵּל עַל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצָאִים שָׁם וּלְהוֹרְגָם בְּ"עֲווֹן" הַפֶּשַׁע שֶׁלֹּא עָשׂוּ…

יָצְאָה אֵשֶׁת הַגְּבִיר לֶחָצֵר, וְרָאֲתָה מַה שֶּׁהֵנִיחוּ שָׁם.. נִבְהֲלָה מְאֹד וְהִתְעַלְּפָה.

כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה, צָעֲקָה וּבָכְתָה וְסִפְּרָה לְבַעֲלָהּ עַל הָעֲלִילָה שֶׁהִתְרַגְּשָׁה עֲלֵיהֶם – וּמִן הַסְּתָם עוֹד מְעַט יַגִּיעוּ הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ..

אָמְרָה הָאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ: אֵין בְּרֵרָה. רוּץ לַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְיַעֲזֹר לָנוּ.

שָׁאַל אוֹתָהּ הָאִישׁ, אֵיךְ אֵלֵךְ – וַהֲלֹא אֲנִי חוֹלֵק עָלָיו.

עָנְתָה הָאִשָּׁה: לֵךְ אֵלָיו. הוּא צַדִּיק – הוּא לֹא יִנְקֹם וְלֹא יִטֹּר עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁלְּךָ כְּלַפָּיו.

מִסְפַּר הַנֶּכֶד, בַּעַל "דֶּגֶל מַחֲנֶה אֶפְרַיִם":

הָלַךְ הָאִישׁ אֶל סָבִי, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב..

אָמַר לִי סָבִי: אֶפְרַיִם, נְכְדִי חֲבִיבֵי, קַח אֶת הַמַּטֶּה וְלֵךְ עִם הָאִישׁ הַזֶּה אֶל בֵּיתוֹ וְאֱמוֹר אֶל הַפֶּגֶר (הַגּוּפָה שֶׁל הַנַּעַר הַנּוֹצְרִי) שֶׁאֲדוֹנִי אָבִי זְקֵנִי שָׁלַח אוֹתִי אֵלֶיךָ שֶׁתַּעֲמֹד תֵּכֶף וּמִיָּד וְתֵלֵךְ עִמִּי…

הָלַכְתִּי וְאָמַרְתִּי כָּךְ – וּמִיָּד עָמַד הַפֶּגֶר עַל רַגְלָיו וְהָלַךְ עִם הַמַּטֶּה בְּיָדוֹ עִמִּי אֶל אֲדוֹנִי אֲבִי זְקֵנִי…

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לֵיל הַסֵּדֶר, הוֹשִׁיב אוֹתוֹ הַבעש"ט לְהָסֵב לְיַד הַשֻּׁלְחָן, לָקַח אֶת הַכּוֹבַע מֵאָחִיו שֶׁל נֶכְדּוֹ אֶפְרַיִם, הוּא בָּרוּךְ – שֶׁלְּיָמִים הִתְפַּרְסֵם כְּרַבִּי בְּרוּךְ מַמְזִ'יבּוֹז' – נָתַן בְּרֹאשׁ הַפֶּגֶר וְצִוָּהּ עָלָיו: תִּצְעַק..

הֵחֵל לְהִתְנוֹעֵעַ אָנָה וְאָנָה וְלִצְעֹק בְּקוֹל גָּדוֹל, כְּאִלּוּ מֵהַהַגָּדָה, אַךְ בְּלִי מִלִּים מְפֹרָשׁוֹת.

הָרְשָׁעִים הַגּוֹיִים הִתְנַפְּלוּ עַל בַּיִת הַגְּבִיר – וְהִנֵּה, אֵין פֶּגֶר…

כֵּיוָן שֶׁהִכִּירוּ אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְאִישׁ שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יָדוֹ מוֹפְתִים, הֶחְלִיטוּ לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ וְלִרְאוֹת, שֶׁמָּא יָדוֹ בַּמַּעֲשֶׂה…

נִכְנְסוּ, חִפְּשׂוּ בְּכָל הַבַּיִת – וְכַמּוּבָן לֹא מְצָאוּהוּ, כִּי הִתְנוֹעֵעַ בִּתְנוּעוֹת חֲזָקוֹת וּבְקוֹל גָּדוֹל כְּאָדָם חַי…

אַחַר כָּךְ, אַחֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ, שָׁלַח הַבעש"ט אֶל הַנָּגִיד: קַח אֶת הַפֶּגֶר וּקְבוֹר אוֹתוֹ – וְכֵן עָשָׂה…

אָכֵן, לְכַתְּחִלָּה, צָרִיךְ אָדָם לְהוֹלִיךְ אֶת עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, לֹא בִּגְלַל אִלּוּצִים.

אָמְנָם, לְעִתִּים סְמִיוּת עֵינַיִם – חֹסֶר הַעֲמָקָה וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁל אֱמֶת בַּמְּצִיאוּת, גּוֹרֶמֶת לוֹ לְרִחוּק בְּנַפְשׁוֹ מֵהֵיכָן שֶׁנִּמְצָא הָאוֹר, מִמָּקוֹם בּוֹ נִמְצֵאת הַקְּדֻשָּׁה.

וְאָז לִפְעָמִים, דַּוְקָא הַמַּצָּב הַלֹּא-נָעִים, הַלֹּא-רָצוּי לִכְשֶׁלְעַצְמוֹ, שֶׁל הַ"לַחַץ" הַזְּמַנִּי, שֶׁל אִי הַנּוֹחוּת, גּוֹרֵם לוֹ לְהַרְגִּישׁ שֶׁחָסֵר לוֹ.. שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, לְעִסּוּק נָעֲלֶה יוֹתֵר, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הָאוֹר. צָרִיךְ לְהוֹסִיף בַּהֲבָנָה בְּהִירָה, בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, בְּמוּסָרִיּוּת, בְּטָהֳרָה, בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. "לְשַׁדְרֵג" אֶת מְקוֹמוֹ הַנַּפְשִׁי.

וְאָז מִתְבָּרֵר הָאוֹר שֶׁמִּתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ. דַּוְקָא מִתּוֹךְ צֵאתוֹ מֵהַלַּחַץ, הוּא זוֹכֶה לִרְאוֹת אוֹר, שֶׁבְּלִי זֶה אוּלַי כְּלָל לֹא הָיָה מִתְעוֹרֵר אֵלָיו. כַּמּוּבָן, לֹא "מַזְמִינִים" אֶת זֶה.. לְכַתְּחִלָּה, טוֹב לָגֶשֶׁת בְּהִתְעוֹרְרוּת חִיּוּבִית – אַךְ לְעִתִּים, קוֹרֶה וְדֶרֶךְ זוֹ מְעוֹרֶרֶת אֶת הָאָדָם. בִּבְחִינַת הַגְּבִיר הַזֶּה, שֶׁכְּדֵי לִרְאוֹת בְּעֵינָיו אֶת מַעֲלַת הַצַּדִּיק הַבַּעַל שֵם טוֹב, וְרֹב הוֹפָעַת קְדֻשָּׁתוֹ – הָיָה נֶאֱלָץ לַעֲבֹר אֶת רִגְעֵי הַפַּחַד הַלָּלוּ…

וְעוֹד לִימוּד…

מָה רַב כֹּחַ הַקְּדוּשָׁה, הַטּוּב הֶחָזָק, הַמֻּקְרָן ע"י אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, צַדִּיקִים, תַּלְמִידַי חֲכָמִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, נְשָׁמוֹת מְאִירוֹת בְּפֹעַל, הַחַיּוֹת בְּתוֹכְכֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

עַד כְּדֵי לִנְפֹּחַ מִכֹּחַ חִיּוּתָם, חִיּוּת גַם בִפְגָּרִים מֵתִים..

וְלֹא רַק "פֶּגֶר" גּוֹי – אֶלָּא גַּם מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא "רָדוּם" וְאֵינוֹ חָשׁ בְּנַפְשׁוֹ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל טוֹב, נֹעַם שֶׁל קְדוּשָׁה, שֶׁל הִתְעַלּוּת.

עֶצֶם הַקִּרְבָה לְאָדָם מֵאִיר שֶׁכָּזֶה, הַמֻּקְרָנוּת מִמְּצִיאוּתוֹ, מִמַּבָּטוֹ, מִמִּלִּים סְפוּרוֹת שֶׁלּוֹ, יְכוֹלָה לְהָאִיר אֶת נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם וּלְעוֹרְרוֹ.

שֶׁהֲרֵי גַּם הַמְּעוֹרֵר וְגַם הַמִּתְעוֹרֵר – שְׁנֵיהֶם אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁבְּאֶחָד גָּלוּי יוֹתֵר מַה שֶּׁגָּנוּז בְּנִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, הַטּוּב הַפְּנִימִי, הַטָּהֳרָה, הַדְּבֵקוּת בַּה'; וּבְאֶחָד עֲדַיִן נִסְתַּר.

וְהַהִתְקָרְבוּת מְעִירָה בַּמְּקַבֵּל אֶת מַה שֶּׁבְּעֶצֶם גָּנוּז עָמֹק בְּתוֹכוֹ. עוֹזֶרֶת לְהִתְנוֹצְצוּתוֹ. וְאח"כ – עֲבוֹדָתוֹ הִיא לְפַתֵּחַ, לְשַׁכְלֵל, לִקְבֹּעַ בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו.

וְכָךְ הֵן גַּם, בְּהַבְדָּלַת הַמַּדְרֵגוֹת, הַבְּחִינוֹת הַשּׁוֹנוֹת בַּדֻּגְמָה הָאִישִׁית שֶׁל כָּל מְחַנֵּךְ, לְפִי מַעֲלָתוֹ. הַקְרָנַת הַטּוֹב שֶׁהוּא כְּבָר עָבַד עָלָיו, וְקִרְבָתוֹ אֶל הַמִּתְחַנֵּךְ, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, בְּעַיִן טוֹבָה – הֵן עַצְמָן יְסוֹד הַהִתְעוֹרְרוּת לַטּוֹב, לָעֵרֶךְ. מִלְּבַד הַלִּמּוּד הַמַּעֲשִׂי מֵהַנְהָגָתוֹ, שֶׁיָּכֹל לָבוֹא אח"כ; וּבַהֶמְשֵׁךְ – הָעֲבוֹדָה הָעַצְמִית שֶׁל הַמִּתְחַנֵּךְ, וְהַהַדְרָכָה אֵלֶיהָ, שֶׁבָּאוֹת גַּם הֵן מִתּוֹךְ כָּךְ.