כֵּן שָׁמַעְתִּי מַר' פִּנְחָס רַקֹובְסְקִי שׁליט"א, שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים הִכִּיר אִישׁ אֶחָד, שֶׁחַי בְּעֵרֶךְ 115 שָׁנִים, וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּלִי מַקֵּל, וּשְׁאָלַהוּ בַּמֶּה זָכָה, וְאָמַר לוֹ שֶׁבְּבֵיתוֹ הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מִתְאַכְסְנִים רַבָּנִים וְכוּ', וְגַם מָרַן הָרַב זַצַ"ל, שֶׁהָיָה עֲדַיִן רַב בְּיַפוֹ, הִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ כַּמָּה פְּעָמִים. וְהָאִישׁ הַזֶּה נִכְנַס לְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ בְּרָכָה, וְהָרַב עָנָה לוֹ, כִּי בִּרְכַת תַּלְמִיד-חָכָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יָכֹל לְבָרֵךְ, כִּי אִם בִּרְכַת כֹּהֵן, וּבֵרַךְ אוֹתוֹ שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים, וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת בַּנֶּחָמָה, וְהוֹסִיף: "אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֶזְכֶּה, אֲבָל אַתָּה תִּזְכֶּה", וְכֵן הָיָה, שֶׁהֶאֱרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים עַד אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים כַּמָּה זְמַן.

[סיפר רבי יוסף זוסמן זצ"ל, תלמידו של הרב חרל"פ זצ"ל. נמצא באיגרת ששלח לרב נריה זצ"ל.

מופיע באגרותיו לתולדות מרן הרב קוק זצ"ל, שפרסמו אליקים זית והראל כהן הי"ו]