[הקדמה לשיחה זו של הרצי"ה קוק זצ"ל, מהמביא לדפוס. הועלה על הכתב לפני שנים רבות, ונערך שוב, עם שיפורים]

בפתח המזמור

״מזמור י"ט למדינת ישראל״ – הוא דבר קדשו של אדוננו מורנו ורבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ״ל, ביום העצמאות התשעה-עשר למדינת ישראל, הוא יום העצמאות בו נערך מצעד צה״ל בירושלים, בלא השתתפות נציגי האומות שלא אבו להכיר בה כבירתנו: הוא יום העצמאות אשר שלשה שבועות לאחריו כבר עמדנו בעיצומה של מלחמת ששת הימים והשבת עיר קדשנו, מקום מקדשנו, חבלי ארצנו הקדושה על אתריה ההיסטוריים, וחלק מגבולנו – לידינו.

החשבון העמוק של השתלשלות מעשי ה׳ משמי המרומים אלינו והתגלות עלייתם ההדרגית מסתר המדרגה של חלוקת הארץ לפני תקומת המדינה אל שברון עול הגויים מעל צווארנו – תוך בירור תוקף האמונה בתפיסה של מציאותיות הקדושה, בקדושת מהלך שיבת ישראל לארצו, בקדושת המדינה והצבא ובקדושת יום העצמאות; התייחסות אל הכפירה במעשי ה׳ אלו – ואל ההסתבכויות הנוספות במהלך תקומתנו, כשהכלל המכריע: "גדול קידוש השם מחילול השם – וכל אלו שזורים בתוך מזמור י׳ט לדוד המלך נעם זמירות ישראל – אשר בו התבטאות היסוד המופיע ברוח הקודש המיוחדת למלבות ישראל: בונים בחול – אשר גם הוא מעשה אלוקינו, רב עליליה – ואח״כ מקדישים –

כל אלה מוצאים את ביטויים החי מתוך דברי רבנו זצ״ל – אשר קיים בנפשיה, "אשרי איש שחושב עצמו כשיריים לגבי כנסת ישראל כולה, שהיא נחלת ד׳" (אורות התחיה כ״ד) ־־ ״אשרי איש שלא ישכחך״. והרי הם, כענינו של "חשבון הנפש וחשבון החיים וחשבון המעשים במידה ידועה של כלל ישראל ושאנחנו שייכים לזה בדברים מיוחדים אישיים ופרטיים״ (מתוך ה״מזמור״), תמצית ממהלך דבר ה׳ שהופיע עד אז – וממנו אימוץ כח לקראת ההופעה האלוקים הגאדרת בקדש שמתוך כך.

ה״מזמור" הודפס כבר בעבר, בפני עצמו בתוך ספר "לנתיבות ישראל" ח"ב. אלא שמתוך רצון לסדר את הדברים במאמר, כפי הנראה, ומתוך רצון להסברה של עקריהם – נשמטו חלק מדברי רבנו זצ״ל.

עתה, ביחוד לאחר העלות "רכב ישראל ופרשיו" לשמי מרומי עילאה, מורגש יותר הצורך והצמאון לשמיעת הניגון החי שבדברי רבנו זצ״ל. למטרה זו, ולשם המטרה התכנית של הוספת הדברים שלא נדפסו, ומתוך מגמה של תפיסת המקום הראויה לו -נכתב המאמר מחדש מתוך הקלטה.

המאמר נכתב כאן כמעט מלה במילה מתוך המוקלט, על מנת שיוכלו־ הרגילים בסגנון רבנו זצ״ל ודקדוק דבריו – ללמוד ולדייק מהם עד מקום שהיד מגעת. עם זה חולקה השיחה לפסקאות עם כותרות משנה, להקל על המעונינים בכך, הן בלימוד והן בעיקוב אחר סדרים של הדברים. כמובן, במידה מסוימת, יתרון – הציטוט מילה במילה מקשה קצת על הסדר – הסגנוני שבכתב אך משאיר יותר את טעמם החי של הדברים. בחלק מן המקומות נעשתה עריכה מזערית. פה ושם הוספו הסברים בסוגריים, או השלמות קטנות מהשערה, היכן שההקלטה לא היתה ברורה. מה שבסוגריים מרובעים, מדברי הרב עצמו.