אתר מעניין
מאוד תודה ורציתי לשאול-
שני הגדולים שלנו אחד כיתה ו' השנייה כיתה ה' אנחנו מעוניינים לעבור ליישוב מעיר לניסיון הגדול אמור לעבור לחטיבה השאלה היא האם נכון לשתף אותם בהחלטה שכן הם יצטרכו להתמודד עם ביס חדש וחברה חדשה או להציב זאת כעובדה ולתמוך ולעודד ולעזור להם (יש לציין שכשדיברנו על כך כאופציה השניה מאוד התנגדה כי מאוד טוב לה בבי"ס שלה ולכן אנו חוששים מהמעבר במיוחד שהמעבר הוא בשביל לבדוק ולנסות בסופו של דבר אם נחליט שלא אז נחזור לעיר)

תשובה לענ"ד:
שלום ותודה.

לענ"ד – בהיות שאתם ממילא מתכוונים לעשות את הניסיון, ובהיות שהילדים עוד ממש צעירים וגם אין להם כלים לצפות איך זה אמור להיות – לא "לשתפם" בהחלטה. אלא להגיד להם בנחת, שזה מה שאתם מתכוונים לעשות בעז"ה. להשתדל לפרט את היתרונות ולהגיד שזה לניסיון. טבעי שילדה רוצה להישאר בחברתה. אפשר לומר לה שתוכל להזמין חברות, גם להתקשר אליהן (לא להבטיח שום "מכשיר" תקשורת כפיצוי..). ולהשתמש ב"ניסיון" כיתרון. להגיד: ילדים, תראו – אנחנו עושים ניסיון. אם כולנו נרגיש איתו טוב, בסדר. אם לא – נבדוק מחדש. אבל בהיות שאנחנו משתפים אתכם, כמו בוגרים, בכך שזה ניסיון – אז תתנהגו בהתאם. כלומר: תנסו ממש לראות אולי דווקא יש בכך יתרונות. וגם אנחנו ההורים נבדוק. אחרי כמה זמן, נעשה ביחד "סיכום ביניים" ונראה מה הלאה. בינתיים נתייחס כולנו כאילו אנחנו ממשיכים שם, כדי שנוכל להרגיש את זה באמת.

העיקרון לענ"ד הוא, שאם אינכם מתכוונים באמת "לשאול" אותם – אז מה הטעם "לשתפם". וגם לגופו של ענין – הם עוד לא בגיל שיכולים כ"כ לראות את האופציה השניה. הבת רואה את מקומה עכשיו. כמובן, אתם כהורים, יכולים להביא בחשבון את הרגשת הילדים כאשר אתם באים להחליט; אבל ה"הבאה בחשבון" הזאת, כוללת גם את הנתון המוקדם שבאופן רגיל ילדה מעדיפה להישאר עם חברותיה – וגם דברים נוספים. ובהיות שקורה שאנשים עוברים דירה, אז יתכן שעם המעבר – הרגשתה תשתנה. כמובן, תמיד יכולים להיות חריגים, וגם הורים צריכים להיות ערניים עד כמה מדובר בתופעה חולפת רגילה ועד כמה זה דבר ממש "קריטי", מה שבדרך כלל לא קורה. מן הסתם, כשתשקלו את תוצאות הניסיון בעוד זמן-מה, תביאו בחשבון גם את מצב הילדים ותחושותיהם אחרי תקופת-הסתגלות. גם תדברו איתם על כך בעוד כמה שבועות, וגם תלוו תוך-כדי בהתענינות איך הולך במקומות החדשים.

כל זה לענ"ד הבלתי-מחייבת.